הספרייה המתחדשת – תכנים, אוספים, שירותים ומבנים חדשים
במאמר השני בסדרת הכתבות על ה"ספרייה המתחדשת" נתמקד בהפיכתן של הספריות למרכזי תרבות, ידע וחינוך המהווים חלק אינטגרלי מהקהילה בה הן יושבות. הן ברמת האוספים המוצעים לרווחת התושבים (לא רק ספרים) והן מבחינת הפעילויות והשירותים הניתנים בהן בשלל התחומים; תרבות, רוח ועוד.
ההתפתחויות בתחום הספריות הציבוריות רבות; החל בשינויים שעוברים על משתמשי הקצה בהרגלי הקריאה וצריכת מידע, דרך החידושים הטכנולוגיים הנכנסים לתחום וכלה בהרחבת תפקידי הספרייה והאופן בה הן נתפסות ומשרתות את הקהילות בהן היא נמצאת.
מבחינה מבנית הספריות עוברות שינויים פנימיים וחיצוניים – שינויים בחללים הפנימיים, חלל פרטי למחצה וחלל עתיר טכנולוגיה, הוספה של משחקיות ובתי קפה בתוך מבנה הספרייה, מבנים אטרקטיביים עם עיצוב מושך וייחודי, שינוי מיקום גאוגרפי למשל קרבה למרכזי קניות מגבירה את כמות המבקרים בספריה ועוד.
הספרייה הציבורית ב- Kansas City
הספרייה בכותר ראשון – ראשון לציון. לא עוד מדפים עמוסי ספרים, קומה שלמה הוסבה לספרייה ייעודית לטף ולילדים ומציעה לתושבים פעילויות מגוונות כגון, לאם ולתינוק, שעות סיפור, לימודי אוריינות דרך משחקי מחשב, הצגות ועוד.
בתחום התוכן – ניתן לראות חיבורים של הספרייה לאוספי ארכיון ו / או למוזיאון המעשירים את הקטלוג בתכני תרבות, היסטוריה ומורשת.
נושאים שיש בהם מידע מחקרי ולימודי עבור קהילתה משתמשים של הספרייה. בד בבד אנו עדים לכניסתם של אוספים מיוחדים לקטלוגים של הספריות, אשר נוצרים ע"י הספריות עצמן – אוספים מיוחדים , אוספי תמונות, סרטים, מוזיקה, אוספים דיגיטאליים ועוד. הספרייה הציבורית של וושינגטון הקימה מדור מוזיקלי שלם עם הצע של תכנים מוזיקליים. ניתן להוריד אלבומים להשאלה עד 7 ימים באמצעות כרטיס הספרייה באפליקציה של HOOPLA
– שרות של השאלת סרטים ומוסיקה דיגיטליים בחינם באמצעות כרטיס הספרייה של המשתמש.
בנוסף, מציעה הספרייה שרות של "השאלת כלים מוזיקליים". במסגרת שת"פ עם בית הספר למוזיקה הסמוך, מאפשרת הספרייה להשאיל אצלה את כלי המוזיקה השונים – גיטרות, כינורות, גיטרות הוואיות, מקליטים, קלידים אלקטרוניים, צ'לו, בנג'ו ואחר מכשירים כגון קרן היער ופלוגלהורן.
הספרייה הציבורית של ניו יורק הגדילה לעשות ומציעה לתושביה מגוון של אוספים מיוחדים שהספרייה יצרה ואספה. למשל, What's on the Menu
אוסף היסטורי של תפריטי מסעדות שהוקם ע"י הספרייה הציבורית וכולל מאגר של תפריטי מסעדות ישנים. כל התפריטים נסרקו והועלו לאינטרנט ומהווים מסמכים היסטוריים שדרכם ניתן ללמוד על הטעם הקולינרי של תושבי העיר ניו יורק לדורותיה, על השינויים והטעמים שהיו לאורך השנים.
אוסף נוסף שנמצא בקטלוג הספרייה הינו אוסף מפות ייחודי הנקרא BUILDING INSPECTOR
. הספרייה פיתחה מערכת ממוחשבת לזיהוי בניינים במפות ישנות של ניו יורק ונעזרת בציבור בבדיקת הפענוח של המערכת הממוחשבת ובמטרה לקבל את כל הפרטים החסרים מהמפות המקוריות: עקבות בניין, כתובות, חומרי בנייה ועוד; רמזים שיעזרו להם ליצור את הסיפורים על העיר מחדש. מטרת הפרויקט היא להנגיש את כל המידע באינטרנט לאחר דיגיטציה של כל החומר כדי לאפשר לציבור לקבל מידע חדש על ההיסטוריה של העיר. "להגיע למפעלים שנעלמו, או לגלות מסמכים היסטוריים קשורים (עיתונים, תמונות, מדריכים עסקיים …)" וכן הלאה.
דוגמאות אלו ועוד רבות נוספות, מביאות לידי ביטוי את מגמת ה ALM שמאפשרת איחוד תכני מורשת תרבותית והיסטורית תחת קורת גג אחת (למשל הספרייה), על מנת לספק למשתמשי הקצה את כל המידע התרבותי, ההיסטורי והמורשתי במקום אחד מרכזי.
איך מגמות וצרכים אלו באים לידי ביטוי במערכת של אידאה וכיצד ניתן ליישם את האיחוד והקטלוג של מגוון האוספים השונים במערכת מרכזית אחת?
חברת אידאה מערכות מידע מציעה פתרון ALM
ומיועדת לניהול ארכיון, ספריה ומוזיאון על בסיס נתונים מרכזי אחד. על בסיס תשתית זו, יכולות הספריות הציבוריות (הממוחשבות במערכת IDEA Lib
) להעשיר את התכנים בקטלוג שלהן במגוון סוגי תוכן וחומרים ללא כל הגבלה. בבסיסה כוללת מערכת אידאה מספר רב של תבניות קטלוג אשר מתארות אובייקטים מתחום התרבות והמורשת ולכן הטמעת החומרים החדשים במערכת מיושמת בקלות רבה – מסמך, מוזיקה, ציור, מצגת, תמונה, שקופיות, תפריט, מפה ועוד.
עיריית רמת גן לדוגמא מחשבה את שלושת ארגוני המורשת של העיר במערכת אידאה (ארכיון, מוזיאון ורשת הספריות הציבוריות) כולל ממשק חיפוש מאוחד לטובת תושבי העיר באמצעותו ניתן לקבל את כל המידע התרבותי, ההיסטורי והמורשתי של העיר רמת גן, באתר מרכזי אחד.
המועצה האזורית מטה אשר שילבה אוסף תמונות היסטורי בקטלוג הספרייה – "תמונות מורשת בקטלוג". האוסף מציג תמונות מכל יישובי מועצת מטה אשר מיום עלייתם לקרקע ועד היום וכולל עשרות אלפי פריטים שנסרקו וקוטלגו במערכת אידאה וזמינים לטובת הציבור הרחב בממשק האינטרנט לצד מאגרי וחומרי הספרייה. אפשר למצוא במאגר מסמכים, מצגות, תמונות של הקמת ישובים, אירועים, תערוכות אומנות, בתי הילדים וענפי היישובים, סריקות של עלונים, אלבומים משפחתיים ועוד.
לסיכום, על מנת להישאר רלוונטיות, על הספריות הציבוריות להתאים עצמן לציפיות החדשות ולרף הגבוה שמציבות להן הקהילות אותן הן משרתות – לא רק מקום להשאלת ספרים, אלא מרכזי ידע, שירותי מידע, תרבות, חינוך, פנאי ורוח. כך, יוכלו הספריות לבסס את מעמדן כחלק בלתי נפרד מהקהילה, משירותי התרבות, המידע והחינוך בעיר.
"זה לא החזק ביותר ששורד, גם לא האינטליגנטי ביותר. שורד הוא מי שיודע להתאים את עצמו לשינויים".
צ'ארלס דרווין
במאמר הבא בסדרה מה צופן העתיד לתחום הספריות הציבוריות? האם נראה יותר ויותר שילובים של טכנולוגיות מתקדמות בספריות או שהדגש יהיה דווקא על שירותים אישיים ועל הידע של הספרן? ומי יעמוד במרכז – הטכנולוגיה, הספרן או המשתמשים?
לחלק השלישי ואחרון בסדרת הספרייה המתחדשת: